1. 5 דברים שאולי לא ידעתם על המדור –
* אני מאמינה באמונה שלמה שהכל קורה לטובה. רוצים דוגמא? קרע נרחב במיניסקוס בתחילת ספטמבר 2017 קטע לי בבת אחת אימונים למרתון ניו יורק וכל אפשרות לנעול נעלי עקב. שתי מכות בבת אחת. מתוך הקושי והחוסר לבלבה הכתיבה. הכתיבה החליפה את הריצה שנעלמה מחיי ופינתה לי זמן רב, וכשהחלמתי מהפציעה כבר הצלחתי לשלב ריצה וכתיבה גם יחד. לעקבים חזרתי, למרתון עוד לא…
* הכתיבה הפכה לצורך שלי, למפלטן של כל האנרגיות שאני סופחת אלי במהלך השבוע מחייהם של אנשים הפותחים בפני פתח לחייהם ומבקשים את עצתי, וכל אחד מהם נכנס לי ללב ומקבל חלק מנשמתי, מהאני מאמין שלי ומתפיסותי. אז בכל שבוע אני מניחה פיסה מהלב שלי בפיד שלכם.
* הסיפורים, כשמם כן הם, הם סיפורים בלבד, ההשראה אמיתית. את ההשראה לשלושת הסיפורים אני שואבת מהדמויות שפגשתי במהלך השבוע החולף, ממשפטים ששמעתי מהם, מסגנונות התנהגות, מתגובות, מסיפורי חיים, אותם אני מערבבת ורוקחת. אך אף דמות עליה אתם קוראים אינה קיימת באמת. מצד שני, המציאות עולה על כל דימיון, ויש כל כך הרבה סיפורים שפשוט אין אפשרות לספרם, כך שהמדור השבועי הוא רק קצה קצהו של הקרחון.
* לא ידעתי עד כמה קארמה איז א ביץ עד שהתחלתי להעלות על הכתב את הסיפורים ולהבין עד כמה מה שאתה נותן לעולם בסופו של דבר חוזר אליך, גם אם לא מיידית, גם אם לא ישירות, אבל בסוף יחזור.
* המדור נכתב בהשראתו של אליאב אללוף, שכשמו כן הוא אלוף-על ואני עוקבת בשקיקה אחרי רשימותיו השבועיות. אם הרשימות שלי מהוות לכם השראה כלשהי – להיות טובים יותר, להתגרש אחרת, להודות על הקיים או נותנות לכם פרופורציות על צרותיכם, אני את שלי השגתי.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
2. הסיפור הלא יאומן על האיש שישן על ספסל
“נולדתי בעירה קטנה בפולין, למשפחה שהיו בה 6 ילדים. החיים בזמנים ההם לא היו קלים. בגיל 9 נסעתי לבד ללמוד בישיבה. בגיל 13 הגעתי לוורשה ללמוד בישיבת לובביץ ובשביל להתקיים הייתי שומר לילה. בשנת 1939 כשהגרמנים כבשו את פולין הצלחתי להינצל ע"י זה שברחתי לרוסיה ובעזרת השם הצלחתי לעבור את המלחמה ולהישאר בחיים. בשנת 1944 הגעתי לישראל ללא אמצעי קיום. ישנתי על ספסל בשדרות רוטשילד, עבדתי קשה ובעזרת החונן לאדם דעת בניתי את עצמי והקמתי משפחה.”
במילים אלו נפתחת צוואתו של אלחנן פרידמן המנוח, תעשיין מצליח מאוד שהיה נער שישן על ספסל והקים את חברת קריסטל שמכונות הכביסה שלה, שהיו ידועות באיכותן המעולה, עבדו שעות נוספות בבתי ילדותינו, שנים לפני שהיו כאן מכונות כביסה קונסטרוקטה, בוש וLG…
בצוואתו הורה אלחנן להקים קרן אליה הפריש סכום אגדי ומטרתה לעזור לנערים ונערות להצליח בחיים, לרכוש השכלה ולהתקדם.
כשקרן פרידמן הוקמה קיבלתי את הזכות לעמוד בראשה יחד עם נכדו של אלחנן, דן שגיא, ואנו עושים זאת בשנים האחרונות באהבה רבה, בהוקרת תודה ובהתנדבות מלאה.
במהלך השנים יצרנו פרוייקטים מדהימים בשיתוף עמותות אחרות כמו עמותת אתגרים וילדים בסיכוי. אבל חלמנו על בית משלנו. בית שבו חולמים ומגשימים. בית שיצמיח נוער ויסייע לו לממש את מלוא הפוטנציאל להצלחה ולמנהיגות.
מחר נחנוך את בית פרידמן להצלחה ולמנהיגות, פרי חזון ואהבה של קרן פרידמן עם עיריית רמת גן ועמותת גשר אל הנוער, ואני מתרגשת ומשתפת אתכם בכך. בבית פרידמן מקבלים נערים ונערות חסרי תמיכה חליפה אישית שתעניק להם מענה אישי ולימודי, בסיס ערכי, העשרה רחבה במיוחד והכנה לצה"ל. מעטפת מושלמת של ליווי והקניית כלים, ידע וערכים.
כשקיבלתי על עצמי את התפקיד של יו"ר קרן פרידמן, היה לי חשוב להבין מה הביא את אלחנן פרידמן להצלחה כל כך אדירה ממקום כל כך קשה – מגבר צעיר ניצול שואה שישן על ספסל לתעשיין משמעותי ומצליח. לצערי לא הכרתי את אלחנן פרידמן עצמו אבל חקרתי אודותיו, קראתי נאומים שכתב, ראיונות איתו ושוחחתי ארוכות עם אלמנתו הגברת שולמית פרידמן תבדל לחיים ארוכים, והכל כדי לנסות להבין את ה – DNA של הצלחתו. הגעתי למסקנות רבות ואביא היום רק 3 מהן :
1. אלחנן ידע שהוא יכול. כשאדם יודע שהשמים הם הגבול, ואם יהיה מוכן לעבוד קשה כדי להגשים את חלומותיו, הוא בדרך הנכונה, ובכלל לא משנה שנקודת המוצא שלו היתה על ספסל ברחוב.
2. קייזן – אלחנן נחשף למונח היפני הזה עוד בשנות השישים בהרצאה ששמע בכנס תעשיינים בשוויץ. המילה קייזן מורכבת משתי מילים יפניות קאי = שינוי, זן = לטובה, וביחד המילה קאיזן מתייחסת לשינויים קטנים ותמידיים – או במילותיו של אלחנן פרידמן – צעד צעד להצלחה, slowly but surely. החשיבות היא בהתקדמות, גם אם היא איטית, גם אם היא בצעדים קטנים, העיקר להתקדם, להשתפר ולהיות היום טובים יותר ממה שהיינו אתמול .
3. מטרה – אלחנן ידע שכדי להתקדם צריך להציב מטרות קטנות או גדולות. הוא לא חשש להפוך את חלומותיו למטרות ברות ביצוע ולשאוף להשגתן, כאמור לעיל – צעד צעד.
אומרים שחלום עם תאריך הוא מטרה, שמטרה שמאורגננת בשלבים היא תוכנית פעולה, ותוכנית פעולה שמאורגנת לצעדים אורפרטיביים הופכת למציאות, אז הנה לכם מפת דרכים להגשים את חלומותיכם.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
3. הסיפור הלא יאומן על הילדה מחיפה שהלכה אחרי הלב
השבוע הייתי בפריז, גם לפגישת עסקים וגם כי בפריז השארתי כנראה חלק מהלב שלי, ובאופן לא ברור אני מרגישה בה הכי בבית בעולם, חוץ מבבית.
אז קבענו סיור עם שרון היינריך שהיא ישראלית שגרה בפריז וסיפרה לנו את סיפורה מעורר ההשראה ועל הדרך נתנו לנו לחוות את פריז דרך בלוטות הטעם והריח, גרמה לנו לחלום על מגורים בגדה השמאלית ועל בגט טרי עם קצת דבש אמיתי, על גבינות ברי עם כמהין וקממבר (אמיתי), ועל שוקולד שהוא לא פחות מיצירת אומנות ולא דומה בכלום לכל מה שידענו או חשבנו שאנחנו יודעים עד כה על שוקולד.
היא היתה ילדה טובה מחיפה, שלמדה צרפתית באליאנס ואהבה מאוד עוגות ודברי מאפה, אבל בשביל הפרנסה היא עבדה בתפקיד מבצעי במשרד הבטחון. למרות שזו היתה עבודה מלאת אתגר ועניין, הנשמה שלה אותתה לה כל ערב לפני השינה, שהיא מתגעגעת למשהו אחר, לנופים אחרים, לטעמים אחרים, לחלום שעדיין לא לבש צורה.
ואז היא החליטה לעזוב הכל וללכת אחרי הלב. לפריז. למקום בו תמיד הרגישה באופן לא מוסבר בבית. היא התחילה לכתוב על אהבתה לדברי מתיקה צרפתיים בבלוג שעדיין אף אחד לא קרא, כיתתה את רגליה בבתי מאפה צרפתיים וניסתה להסביר להם בצרפתית תוצרת אליאנס ובמבטא ישראלי מקסים, למה כדאי להם לשתף אותה ולמה היא רוצה לדעת הכל על מאחורי הקלעים שלהם.
בגלל שהיא הלכה אחרי הלב, ובגלל שרואים לה את הלב דרך העיניים הכחולות, זה עבד כמו קסם ולאט לאט היא למדה הכל. הבלוג שלה הפך לשם דבר, והיא החליטה לחיות את החלום ולהכיר לנו הישראלים את מאחורי הקלעים של האוכל הצרפתי, בסיורים פרטיים בעברית במהלכם היא מרחפת כמו פרפר מדוכן לדוכן ומצליחה לתאר מרקמים וטעמים במילים ואז כשבלוטות הטעם צועקות אליה, היא מגישה לטעום, ולא מוותרת, ומגלה סודות ומלטפת את הרוכלים שעיניהם מאירות כשהם רואים אותה מתקרבת, ובעיקר מקרבת לבבות.
וכשהולכים אחרי הלב, היקום כולו מתגייס כדי לעזור לך להגשים את משאלות הלב, לאט לאט אבל בטוח, כמו שאלחנן פרידמן אמר.
וככה היא הכירה את גלי שהיתה בסיור שלה, וגילתה לה את סודות האהבה, והלכה גם היא אחרי הלב שלה לפריז, וככה הן הפכו לזוג קסום, מרחפות ברחובות פריז על גלי אהבתן זו לזו, לקסמי פריז, ולחלומות שלפעמים מתגשמים.
