1. אושר אקספרס
הם נשואים 25 שנים, הורים לתאומות בנות 20 שמתגוררים בדירה רחבת ידיים באחת השכונות היקרות של תל אביב. כבר שנים שהיא לא עובדת, בהתחלה כדי לטפל בילדים ולאחר מכן כי שכחה איך זה לקום בבוקר ולצאת לעבודה ופשוט נהנתה משגרת יומה על קניותיה, חברותיה ובתי הקפה אותם פקדה מדי בוקר. כך מצאה את עצמה בת 50, חסרת כל יכולת תעסוקה, תלויה בו לחלוטין, ונהנית מכל רגע.
הוא סמנכ״ל בחברת הייטק בינונית בעל משכורת נאה, שאפשרה להם לחיות חיים נוחים יחסית גם ללא תרומה מצידה. מדי פעם כשהציע שתצא לעבוד היא נעצה בו מבט מצמית והוא השתתק. בשנים האחרונות החברה בה הוא עובד הרחיבה פעילותה לחו״ל והוא הרבה בנסיעות. היא שמה לב שהוא מיעט לתקשר עימה כשהיה בחו״ל והתחילה לרחרח סביב. עד מהרה גילתה שהוא מנהל רומן עם אינגה מקבילתו הגרמניה. היא עשתה לו סצינה איומה והוא התחנן על נפשו שתסלח, בלית ברירה סלחה והם המשיכו הלאה כשהיא הרבה יותר חשדנית והוא הרבה יותר זהיר.
חלפו שנתיים וחברה שלה פגשה אותו בבית קפה עם ידידה ארוכת שיער שלא היתה מוכרת לאשתו. שוב נערכה סצינה קשה שכללה בכי ואיומים אלא שהפעם הוא לא התחנן, נעץ בה מבט מרחם, הבטיח לה שזה לא יקרה יותר ושקע באדישותו הרגילה. היא שתקה אבל שמה לב שהוא הולך ומתרחק, הולך ונמוג מהנוף המשפחתי עד שהפך לאניגמה לא ברורה.
נמאס לי, היא אמרה, אני רוצה להתגרש, גם לי מגיע להיות מאושרת. למרבה ההפתעה הוא לא התנגד רק ביקש שלא יקחו עורכי דין אלא יפנו לגישור חיצוני. היא הסכימה אך הודיעה לו מראש שהוא יצטרך לעמוד בציפיותיה – דירת 5 חדרים בשכונה שלהם ו – 15,000 שח לחודש.
רצונה זה היה כל כך מנותק מהמציאות שידעתי שאין שום סיכוי שתקבל אותו. היא פצחה בנאום על משמעות האושר, על כך שמגיע לה להיות מאושרת ושהיא לא מוכנה לחיות ככה יותר. לכל אחד מגיע להיות מאושר זה ברור. השאלה היא, האם את עדיין רוצה להתגרש כדי להיות מאושרת גם אם לצורך כך תצטרכי לצאת לעבוד, ותסתפקי ב 60% לכל היותר משווי הדירה שלך. היא שתקה.
מוסר השכל :
אושר הוא ענין יחסי מסתבר שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו להיות מאושר.
אם את רוצה להיות מסוגלת לבחור חיים מאושרים, לעולם לעולם אל תהיי תלויה כלכלית, אל תמצאי את עצמך בגיל 50 מתחילה לחפש עבודה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. עושר אקספרס
לפני חצי שנה הוא עזב את הבית. בהתחלה הם חשבו שהוא עוד יחזור אבל לאט לאט היחסים הלכו והתדרדרו ועימם התדרדרו הסכומים שהוא הפקיד בחשבון הבנק שלה כהשתתפותו במזונות הילדים.
זה מוטט אותה. היא חזרה 20 פעם במהלך הפגישה על המשפט ״אין לי כסף״, למרות שבתחילת הפגישה סיפרה איך בשנה האחרונה ״העיפה״ את העסק שלה קדימה. היא מאמנת כושר מוכשרת שצברה עוקבים רבים בחשבון האינסטגרם שלה בו הציגה גוף מושלם ותמונות לפני ואחרי של מתאמנותיה הרבות, וכשכמה דוגמניות תייגו אותה כאחראית לגיזרתן המושלמת, היא הפכה לשם דבר בתחום.
היא הגיעה אלי לפגישה כדי להגיש תביעת מזונות. כשהבהירה כמה הוא מפקיד לה לבנק אמרתי לה בכנות שאין כל בטחון שיפסקו סכום גבוה יותר למזונות הילדים בהתחשב בנתוני השכר של שניהם, ושלמעשה יש סיכוי שאם תתחיל הליך משפטי יפסק לה סכום נמוך יותר מזה שהוא מפקיד.
היא התעקשה שהיא חייבת עוד 2000 שח בחודש אחרת תתמוטט כלכלית, אמרה ועיניה מלאו דמעות.
לא הצלחתי להבין איך מצד אחד היא מנהלת עסק מצליח ומצד שני תתמוטט כלכלית ללא 2000 ש״ח נוספים שיגיעו דווקא ממנו. עוד כמה שאלות והסתבר שלמרות הצלחתה היחסית היא מתנהלת בלי קשר לחשבון הבנק שלה, אין לה מושג מה גובה ההכנסות, מה גובה ההוצאות ואיך להתנהל ולנהל חשבון בנק. הוא עשה זאת עבורה עד כה, ועכשיו היא מרגישה טובעת בים המספרים.
קבענו פגישה נוספת אליה הביאה את כל הנתונים, דפי החשבון וכרטיסי האשראי. למרות שזה לחלוטין לא משפטי, לימדתי אותה לקחת שליטה על חשבון הבנק שלה, להבין מה קורה בו ולהתחיל לנהל אותו. את אותם 2000 ש״ח שהיא חשבה שלא יכולה בלעדיהם מצאנו בקלות בהוראות קבע לא רלוונטיות שבוטלו מידית, עשינו תוכנית כלכלית והיא הבטיחה שתעשה גם תוכנית עסקית. נשבעה שלעולם לא תגיד יותר את המשפט ״אין לי כסף״ אלא תחיה בתודעת שפע, והודתה שלמעשה היא יכולה להסתדר מצוין גם בלי סכום המזונות שלו.
מוסר השכל :
לא מספיק לא להיות תלויה כלכלית, חובה גם להבין ולדעת איך מתנהל חשבון הבנק שלך, מה ההכנסות, מה ההוצאות ואיך מנהלים תקציב חודשי.
לעולם אל תרשי לעצמך להתנהל כלכלית בלי קשר לחשבון הבנק שלך, ואם את פותחת עסק תנהלי כל אספקט שלו. לא יודעת איך? תלמדי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. אובססיה
זוג יפה מהרצליה, היא בת 38 הוא בן 45, שני ילדים, בית פרטי מעוצב שנרכש בעזרתם האדיבה של הוריו האמידים, שניהם בעלי קריירות, נראים מצוין, מתלבשים נכון, מוקפים חברים, מהצד הם נראים כמו משפחה מקטלוג.
עכשיו תעשו זום פנימה. למרות שהוא נאה ומצליח ושהיא אוהבת אותו בכל ליבה ומעולם לא בגדה בו, לא הסתכלה על אחר ולא עשתה שמץ של מעשה שיכול לעורר את קנאתו, הוא הפך לאובססיבי כלפיה.
הוא התקין מצלמות בטחון בבית כאלו שגם מקליטות וגם מצלמות ודאג מדי ערב לצפות בכל מה שהתנהל בבית באותו יום כמו האח הגדול, מאזין לכל שיחה שלה, עוקב אחרי כל תנועה.
לפני שנה היא גילתה שהוא התקין מכשיר מעקב על האוטו שלה ובכל פעם שיצאה מהעבודה לצהריים או לקנות משהו הוא התקשר לבדוק איפה היא. בנוסף לכך התקשר אליה 30 פעם ביום ושלח עשרות הודעות ואם לא ענתה לו מיידית, הוא נכנס לאוטו ופשוט הגיע למקום עבודתה.
ואז הוא נכנס לה לטלפון והתחיל לשלוט לה על הווטסאפ, המיילים, הפייסבוק, השיחות וההודעות.
במשך שנה שלמה היא איפשרה לו כי הוא בעלה וממילא אין לה מה להסתיר, אבל לאט לאט היא הרגישה חנוקה כמו עכבר מעבדה בניסוי. במקביל ומאחר ולא שמה לו גבולות הוא התעלל בה רגשית מעביר ביקורת על שיחות הטלפון שלה עם אחותה, עם חברתה הטובה וכשהעיזה לענות לו איים שעוזב את הבית, שלא מוכן לחיות יותר במתח הזה שאולי היא בוגדת בו, ושבכלל אולי עדיף כבר להתגרש.
לפני חצי שנה היא התחילה טיפול. אט אט היא הבינה שמשהו מאוד חולני קורה אצלה בבית, שהאובססיביות שלו היא לא סימן לאהבה אלא לחולי, שצריך לשים גבולות, ושזה לא אמור להיות ככה. הוא איפשר לה ללכת לטיפול כשהסבירה שמרגישה שצריכה הדרכה הורית לגבי הילדה (הוא נהג להעביר ביקורת בלתי פוסקת על האימהות שלה). בטיפול דאגה להשאיר את הטלפון והתיק מחוץ לחדר וכשהעיר לה על כך הבהירה לו שזו דרישת המטפלת. הטריף אותו שיש שעתיים בשבוע שהוא לא יכול לשלוט ב 100% על התנהלותה והוא התחיל להמתין לה מחוץ לקליניקה של המטפלת. בערב, מתוסכל מכך שאין לו הקלטה של הטיפול הוא איים שוב שיתגרש. הפעם היא היתה מוכנה והודיעה לו שזהו, אין דרך חזרה.
זה היה לפני חודשיים בערך. מאז הוא לא מסכים לעזוב, ללכת לגישור או לדון בכלל בגירושין חוזר כמו מנטרה על המשפט קחי את התחתונים שלך ותעזבי את הבית. השבוע הוא קיבל תביעת גירושין ותביעה לפירוק שיתוף בבית.
