
1. אבא מחליף
הוא עשתה הכל כדי שזה יגמר יפה, כדי לא להגיע איתו להליכים משפטיים, כדי לא לעורר אצלו את רגש הנקם וכדי לא לממן עורכי דין. הליך הגישור היה קשה מאד וכשהמגשרת ניצלה את יציאתו לשירותים ואמרה לה תוותרי ותברחי, היא פשוט ויתרה.
ויתרה לחלוטין על מזונות, על הפנסיה שלו, על חלק מהדירה, העיקר לסיים בטוב.
זה לא הספיק לו. עלבון נטישתה אותו הדהד לו בנשמה והפך אותו למריר ונקמן, ואחרי שכופף אותה לאחור בהסכם, הוא החליט לפגוע לה בבטן הרכה – בילדים.
על אף גילם הצעיר הוא הסית אותם וכמו פיל בחנות חרסינה הוא היה עיוור לחלוטין לנזק שהוא גורם לנפשם העדינה.
וכך היא מצאה עצמה עם ילדה בת 7 שאומרת לה שהיא קמצנית כי אבא משלם לה 10,000 ₪ בשבוע (למרות הסכם של אפס מזונות), ילדה בת 5 שמציירת בטוש שחור על הקירות ואומרת לה זה לא הבית שלנו זה הבית שלך, וילד בן 11 שאבא מינה אותו להיות ״האבא״ בהעדרו, ולפיכך הוא מנהל את אחיותיו הסרות למרותו בלבד, מעדכן את אביו 24/7 מה קורה בבית ומאיים על אימו בדיווח לאביו…
אותו ילד בן 11 שאביו העניק לו כוחות מדומים טעה לחשוב שהוא יכול לנהל גם את הכיתה. זה לא כל כך הלך ובעיות המשמעת שלו הזעיקו את הוריו לחדר המנהל ולשיחות עם היועצת. היה ברור שיש צורך דחוף בטיפול לילד חסר הגבולות, אלא שהאב התנגד.
הוא התנגד לטיפול פסיכולוגי, לטיפול באומנויות, התנגד גם לקייטנות, וגם לחוג שחיה, התנגד לטיפול שיניים פרטי ובכלל הערים קשיים איפה שניתן, כאג׳נדה.
משהו בה נשבר.
השבוע הוא קיבל את יריית הפתיחה של ההליך המשפטי ממנו רצתה כל כך להימנע והוא נדרש להשיב לבקשה למתן צו לטיפול פסיכולוגי לילד ולמינוי מומחה לבדיקת מסוגלות הורית.
מוסר השכל
חשוב וכדאי להגיע להסכם אבל לא בכל מחיר. אם אתם חותמים על הסכם ועורכים ויתורים מפליגי לכת, כדי לקנות שקט וודאו היטב שאתם באמת קונים שקט ולא מוצאים עצמכם עם ויתורים רבים וללא שקט.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. ושבו בנים לגבולם
15 שנה שהם חיים ביחד אך הוא מעולם לא הסכים להינשא, סולד ממוסדות דת מכל מין וסוג, מוסד הנישואין נראה לו ארכאי ומיושן והוא לא ראה סיבה להכניס עצמו תחת עולו. היא בכל זאת חלמה על עצמה תחת חופה בשמלה לבנה אבל לא עשתה מזה עניין, וכך הם נשארו.
שלושה בנים נולדו להם בינתיים, כל אחד מהם בנה קריירה מפוארת, ושניהם ביחד בנו בית פרטי בישוב יוקרתי במרכז הארץ. למרות התמונה הוורודה היחסים ביניהם הסתיימו וכבר לפני שנים הם איבדו עניין לחלוטין זה בזו.
כרופאה מנתחת היא היתה רגילה לקבל החלטות קשות ולחתוך בבשר החי. וכך יום אחד היא החליטה שלא מתאים לה להמשיך לחיות לצידו בבדידות מזהרת. הוא נדהם מההודעה ההחלטית שנפלה עליו כרעם ביום בהיר. אחרי שנים של חיים שקטים ומנותקים, הוא לא הבין למה היא רוצה לשנות ומה רע לה כמו שזה.
כמו האשה בסיפור הקודם, גם היא עשתה הכל כדי לסיים יפה, אלא שהוא אטם אוזניו ולא הסכים לדבר על פירוד, לא על הסכם, לא על חלוקת רכוש, לא על הבנים, כלום. כמובן שהוא לא הסכים לשמוע על עזיבת הבית והודיע לה שהיא לא יכולה לעזוב, שהוא לא מסכים שהבנים יעזבו, ובכלל שהוא אוהב אותה ולא מפרק את המשפחה.
היא הרגישה בכלא אלקטרז והחליטה לצאת למבצע בריחה.
תוך שבוע היא מצאה דירה בשכונה שלהם, קפצה לסניף איקאה וריהטה את כולה, וקבעה תאריך יעד למבצע. בבוקרו של אותו יום היא העירה את הבנים וסיפרה להם שעוברים דירה, ארזה שלוש מזוודות ועברה.
בצהרי אותו יום הוא קיבל ממנה הודעה בענין ובו זמנית עורך הדין שלו קיבל ממני מכתב שמסביר שהיא החליטה לעזוב, מציע לו לפגוש את הבנים כאוות נפשו או להגיע להסדרים קבועים, ועל הדרך לשקול שוב את הצעתנו להסכם.
לא קיבלנו כל מענה.
למחרת הוא הגיש לבית המשפט בקשה להורות לה להחזיר את הבנים הביתה – ושבו בנים לגבולם קראנו לבקשה בישיבת המשרד…
לאחר שליטל הבהירה בתגובה שאשה אינה חיה בכלוב והוא לא יכול לכפות עליה להתגורר איתו וצירפה את המכתב שמושיט לו יד להסכם, השופטת שהבינה את התמונה דחתה את הבקשה והזמינה תסקיר עם המלצות בעניין הסדרי השהיה.
למרות האינטליגנציה הגבוהה בה ניחן (לפחות לפי תאריו האקדמאיים), הוא סירב להבין את המציאות ומאז שעזבה היא מקבלת ממנו פעמיים ביום הודעות מטרידות שמבהירות לה שאם היא רוצה הסכם שתחזור הביתה ותבין שלא מפרקים משפחה.
היא לא עונה לו.
השבוע בדיון בבית משפט הוא הבין בדרך הקשה. השופטת מינתה כונס נכסים כדי למכור את הדירה. יותר מזה לא היינו צריכים.
מוסר השכל
1. יש לה מזל שהוא לא רצה להתחתן כי אם היו מתחתנים היא היתה נותרת עגונה במשך שנים.
2. אי אפשר להחזיק אף אחד בכוח. אם אתם אוהבים מישהו תדאגו שיהיה לו טוב אתכם ואל תקחו את המשפחה שלכם כמובנת מאליה.
3. מי שמסרב להסכם הגיוני – ימצא עצמו מתנהל תחת החלטות שיפוטיות, והחלטות שיפוטיות לא תמיד צפויות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. על תביעות לביטול מזונות וחוסר וודאות משפטית
4 תיקים של ביטול מזונות נכנסו בשבועיים האחרונים – כולם של נשים שקיבלו תביעה לביטול מזונות שנקבעו בהסכם הגירושין. חלקן קיבלו גם תביעה למשמורת משותפת, בכולן נטענו טענות של שינוי נסיבות, למרות שתכלס לא היה שינוי נסיבות אמיתי, אולי דווקא שיפור במצבם הכלכלי.
המכנה המשותף לכל הגברים שתבעו – התקווה הגלויה או הסמויה – לשנות את ההסכם בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מיולי 2017 לפיה הטלת חובת המזונות על האב בלבד מהווה אפליה על רקע מגדרי.
המכנה המשותף לכל הנשים שקיבלו את התביעה – חוסר הוודאות והעדר כל אפשרות לצפות את התוצאה. בעוד שיש שופטים שידחו את התביעה על הסף, יש כאלו שיקבלו אותה מראש ויש כאלו שידונו בה לגופו של עניין ויבדקו אם יש מקום לשינוי ההסכם.
במאמרו ״על אי הוודאות במשפט וכמה מהשלכותיה״ עוסק מנחם מאוטנר בשאלה שמעסיקה אותי לא מעט – שאלת חוסר הוודאות במערכת המשפט ומשיב עליה כך –
״נדמה אפוא כי טוב היה אם במקום לעסוק בשאלה, באיזו מידה מתקיימת ודאות במשפט ובשאלת הדרכים להשיג ודאות במשפט, יקבלו המשפטנים, במאה העשרים ואחת, כנתונה את העובדה שהמשפט הנוצר ומוחל בבתי המשפט מתאפיין במידה ניכרת של חוסר ודאות: חוסר הוודאות הוא אינהרנטי למשפט ולא ניתן לפעול לצמצום משמעותי שלו. אלא, על המשפטנים לעסוק בהשלכות הנובעות מעובדת חוסר הוודאות של המשפט.״
ואחרי ששוכנענו שחוסר הוודאות הוא חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי – צריך להבין שהמקור לחוסר הוודאות הם השופטים עצמם, וכך כותב מאוטנר בהמשך מאמרו –
״ראוי לזכור כי שופטים הם בני אדם שאנו מתירים להם להתערב באופן עמוק בחייהם של בני אדם אחרים. מבחינה זו קיימת רק קבוצה חברתית אחת נוספת שמעמדה בנוגע לחייהם של בני אדם אחרים דומה: הרופאים.
שופטים מסוגלים ליטול מאדם את חייו, את חירותו, את ילדיו, את רכושו…שופט הוא אדם אחד מסוים, המתערב באופן עמוק בחייו של אדם מסוים אחר. אם מביאים בחשבון את כוח ההתערבות העצום של שופטים בחייהם של בני אדם אחרים, המסקנה המתבקשת היא שיש לחתור לצמצום של מידת האקראיות הכרוכה בהתערבות זו, היינו לצמצום התרומה הייחודית של רכיבי האופי, האישיות, ניסיון החיים, ההשקפות וכיוצא באלה של השופט האקראי המתערב בחייו של אדם…״
אז איך תצמצמו את חוסר הוודאות ? תגיעו להסכם הגיוני. ואם אתם לא מצליחים לשחרר את הכעס ולכן לא יכולים לפעול בהגיון – לכו לטיפול, בוודאות זה יהיה יותר זול ויותר יעיל מהליך משפטי…