1. מיס אמריקה
הם התגרשו לפני 11 שנה במינימום מלחמות. הגיעו להסכם גירושין שתוקן לאחר מספר שנים בשל מחלוקת על חוב מזונות. היא נקלעה מאז למערכות יחסים כושלות כולל נישואין שהתגלו כתרגיל עוקץ והוא ניהל שתי מערכות רציניות וכמה רומנים קצרים, תכלס היום שניהם לבד.
הסכם הגירושין שלהם נוסח כנהוג בעשור הקודם – מזונות של 4,500 ש”ח + מחצית הוצאות חינוך ובריאות, משמורת לאם והסדרי ראיה לאב פעמיים בשבוע ובכל סופש שני. בפועל הוא רכש דירה בעיר סמוכה והבנות היו קשורות אליו מאד, אהבו לשהות איתו בביתו ונהנו גם מטיולים לחו״ל שערך עימן וגם מהקשר עם משפחתו הגדולה שעטפה אותן בחיבוק חם.
יום אחד הודיעה לו האם שנקלעה לחובות רבים, שמצבה הכלכלי קשה ולכן היא עוזבת לארהב כדי לעבוד ולשלם את חובותיה. ברור לה – כך אמרה וצדקה – שהוא לא יסכים שתיקח את הבנות עימה, ולכן היא משאירה אותן אצלו, לפיקדון, עד שובה בעזרת השם בעוד שלוש שנים…
ההודעה הזו טרפה לכולם במשפחה את החיים. בתחילה הוא ניסה למנוע ככל יכולתו את נסיעתה, רצה שתהיה אמא לבנות שלו והציע לה כל מיני פתרונות כלכליים אותם היא דחתה על הסף. כשהבין שלא יוכל למנוע את נסיעתה הם ניהלו משא ומתן לגבי תנאי נסיעתה ולגבי השתתפותה בהוצאות הילדות אך לא הצליחו להגיע להסכם סופי, והיא פשוט ארזה מזוודה וטסה, משאירה אחריה אדמה חרוכה ולבבות שבורים של שתי בנות בגיל העשרה.
בגיל 45 הוא מצא עצמו מתמודד עם עניינים טכניים כמו פתרונות הסעה מבית הספר ולפעילויות החברתיות שהתקיימו בעיר האם, עם ענייני נשיות של שתי בנות מתבגרות, מחזור, הסרת שיער, רכישת חזיה ראשונה, חרם בבית ספר, פעילויות לאם ולבת בבית ספר, עם דאגה לארוחות חמות, לכביסות, להסעות, ללימודים, לשיעורים פרטיים, לטיפולים פסיכולוגיים לבנות שאימן נטשה אותן ככה פתאום, ועם משרה תובענית ובעלי מניות שרגילים לביצועים פנומנליים שלו – והכל לבדו כשהוא מרגיש בכל רגע נתון כאילו יש לו 5 כדורים באויר ואם אחד יפול הכל יתמוטט.
איך זה נשמע לכם ? כשהוא קרא את זה הוא אמר לי שהתיאור “פרווה” ולא מעביר באמת את מה שעובר עליו…כנראה שעד שאתה לא שם אתה לא באמת יכול להבין איך מרגיש אדם שכל חייו מתהפכים כך…
ואז היא הגישה תביעה להסדרי ראיה של הבנות עימה. מסתבר שלמרות החובות, כסף להליך משפטי – היה.
בלית ברירה הוא נגרר להליך משפטי והגשנו מטעמו תביעת משמורת ותביעת מזונות נגד האם. השבוע היינו בבית משפט. השופטת לא נתנה לתיק הזה להגיע למחוזות רחוקים אבל התקשתה להסתיר את תדהמתה מפרטי המקרה ומהאם שעמדה ובכתה בדמעות תנין שאין לה כסף אך ביקשה להטיס את הבנות אליה פעמיים בשנה והסכימה להעמיד לכך ערבות כספית נכבדה… יצאנו מהדיון עם הסכם שמסדיר גם את משמורת הבנות (אצל האב כמובן) גם את שהותה עם הילדות כשהיא כאן, גם את גובה הערבויות לנסיעתן אליה, וגם את השתתפותה הזעומה בכל המפעל הזה שנקרא גידול בנות.
לסיפור הזה לא מצאתי מוסר השכל, גם בגלל נדירותו וגם בגלל שכל כך מובן מאליו שאמא לא עוזבת ילדים, עד שזה מותיר אותנו חסרי מילים כשזה קורה. אם מישהו מוצא מוסר השכל – הוא מוזמן להוסיפו בתגובות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. לא עוזב את תל-אביב
הם חתמו על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין כשהילדים היו מאוד קטנים, אבל נשארו ביחד עוד שנים ארוכות לאחר מכן, וכשהם נפרדו לפני שנה וקצת הם עשו את זה יפה. היא ידעה שאיתו כדאי לסיים בטוב, ושהוא תמיד ידאג לילדים.
ואכן, הם שכרו דירות סמוכות, בשכונה שקטה בצפון תל-אביב וגידלו את שני הילדים בשיתוף פעולה. הוא לא סיים 9 שנות לימוד, גדל בבית לא פשוט, והיה ילד פנימיות שהוצא מסביבה עבריינית. גם העבר שלו לא היה נקי לחלוטין, אבל נשמה טובה יש לו, והיא ניבטת מעיניו.
כשנולדו לו ילדים הוא קיבל החלטה שלילדים שלו תהיה ילדות אחרת. פעמיים בשבוע הם היו אצלו וזכו לחינוך שמקבלים ילדי אצולה. מורה פרטית לפסנתר, מורה פרטית לאנגלית, מורה פרטית למתמטיקה, פעילויות אב- ילדים מושקעות, שיחות נפש, והרבה הרבה אהבה. חושש מהתמונה המוכרת של הורה ששקוע בטלפון וילדים מול מסך, הוא גזר עליהם ועל עצמו ניתוק מהטלפונים הניידים בזמן משפחה, ובאופן כללי הותיר אותי נדהמת אל מול רמת ההשקעה שלו בילדים, יכולת ההכלה, האינטילגנציה הרגשית והשכלית, וכמות האהבה שזרמה ממנו.
הבעיה התחילה כשהוא הכיר בת זוג שעברה לחיות עימו ושהילדים מאוד חיבבו, וכשהיא הרתה זה התפוצץ. האמא התקשתה להשלים עם קיומה של בת הזוג החדשה בחיי ילדיה, והחליטה להרחיק אותם מהאב.
למרות שהיא עובדת בתל-אביב ולמרות שהילדים לומדים בתל-אביב – היא הודיעה לו שבכוונתה לעבור עימם לנס ציונה. את ההודעה מסרה לו תוך כדי מריבה שהתייחסה לבת הזוג החדשה ולבגדים ״המכוערים״ שהיא קנתה לילדים, תוך שהיא מציינת שזהו נמאס לה ממנו ובסוף השנה היא עוברת…
מיד כשהיא הודיעה לו שהיא רוצה לעבור הגשנו מטעמו תביעה למשמורת משותפת וצו מניעה להעברת הילדים מתל-אביב, ולאחר שהתקבל הצו הגישה האם בקשה להתיר לה להעביר את הילדים לנס ציונה.
השבוע היינו בבית המשפט. אחרי שהשופט הבין את התמונה הוא הסביר לאם שהיא יכולה לעבור, אבל כדי שהוא יאפשר לה להוציא את הילדים מבית הספר – הוא צריך לקבל תסקיר שישכנע אותו שזו טובתם, שכן אולי טובתם דווקא לגדול אצל האב. בינתיים, ועד שיגיע התסקיר בעוד כמה חודשים – היא מוזמנת לעבור ולהשאיר את הילדים בבית הספר בתל-אביב, תוך שהיא מביאה אותם לבית הספר מדי יום כשהילדים שוהים עימה. מאידך, המליץ לה לקבל את הצעת האב להישאר לגור בתל-אביב ולשלם לה את הפער שבין שכר הדירה בתל-אביב לזה אותו היא מתעתדת לשלם בנס ציונה…
מה לדעתכם היא עשתה ? גם אני הייתי בטוחה שהיא תקבל את הצעת האב להשלים לה את פער שכר הדירה ולא לעבור ולטלטל את הילדים בדרכים…אבל אחרי שיצאה להתייעץ עם עורכת דינה, חזרה והודיעה שהיא עוברת לנס ציונה ותסיע את הילדים מדי בוקר למוסדות הלימוד שלהם…
מוסר השכל
אחד הדברים הכי גרועים שאת יכולה לעשות לילדים שלך בהליך גירושין, זה לנסות לפגוע בקשר שלהם עם אביהם. אם יש לילדים שלך אבא טוב ואוהב – גם אם את ממש לא סובלת אותו – נתקי את רגשותייך ואפשרי להם לחוות את ההורות שלו ללא יסורי מצפון. את כבר יודעת שקארמה איז א ביץ, וכשהילדים יגדלו הם יזכרו לך את זה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. לישון עם האויב
הידעתם ? יש כאלו שמנהלים הליך גירושין לא קל, שכולל כתבי תביעה, כתבי הגנה, הליכי גישור ולא מחליפים ביניהם מילה, אבל בערב כשהם חוזרים הביתה הם ישנים באותה מיטה…
הם נישאו לפני כעשור ונולדו להם בזה אחר זה 4 ילדים, כולם מקסימים וכולם קשורים מאוד לשני הוריהם. כשהוא הודיע לה שהוא לא אוהב אותה יותר היא חשה שכל עולמה חרב עליה, אך עד מהרה התעשתה והבינה שהיא לא יכולה לכפות עצמה עליו.
הם פנו למגשרת, והתחילו הליך גישור, כשהיה ברור לשניהם שבינתיים הם מחלקים ביניהם את נטל הטיפול בילדים ועושים הכל כדי שהם לא יפגעו. הוא הציע והיא הסכימה שמי שמטפל בילדים באותו יום ישאר ללון עימם והשני ימצא לעצמו סידור אחר, וכך ינקטו הפרדה ביניהם, אבל הילדים ישארו במקום אליו הורגלו.
בעגה המקצועית קוראים לסידור הזה nesting מלשון קן – הגוזלים נשארים בקן, וההורים מתעופפים ממנו, כל אחד בתורו. האמת היא שמדובר בסידור לא רע בכלל, במיוחד לתקופת הביניים כשעוד אין הסכם או כשלא רוצים למכור את הבית. יחד עם זאת נדרשת מידה לא מבוטלת של כבוד הדדי ואמון על מנת לאפשר לשני אנשים שהחליטו להתגרש לישון באותה מיטה בתורות.
אז במקרה שלהם הם התנהלו בכבוד הדדי עד שנכנס לתמונה עו”ד X, שהחליט לחרב כל חלקה טובה. הוא הורה לה להפסיק את הגישור, להודיע לו שהסדר ה nesting לא מקובל עליה יותר ושמעכשיו היא לא עוזבת לא אותו ולא את הילדים. הלכה למעשה היא פשוט “נדבקה” אליו ודרשה לבוא איתו לכל מקום כולל להוריו. כשהוא לא איפשר לה היא ביימה מריבה והזמינה משטרה והוא הורחק מהבית לכמה ימים, אבל כשהיא הגישה בקשה לצו הגנה היא לא קיבלה ובסופו של דבר תוך כדי ההליך המשפטי הם חילקו ביניהם את הימים, אך הלילות נשארו במחלוקת, והיא הודיעה לו שהיא מתכוונת לישון בלילות במיטה שלה.
וכך, כבר חצי שנה שהם מנהלים הליכים משפטיים לא פשוטים, לא מחליפים ביניהם מילה, כשיש צורך בתקשורת היא מתבצעת בהודעות SMS (ולא בווטסאפ – כי ווטסאפ זה אישי מדי..), כשהיא עם הילדים הוא לא חוזר לישון בבית, אך כשהוא עם הילדים היא חוזרת תמיד הביתה, ובלילה בלילה – הם ישנים באותה מיטה…
השבוע נערכנו עימו ישיבת אסטרטגיה כי נראה שההסכם כאן ממש רחוק, ושאלתי אותו על ההתנהלות השוטפת. כן זה הזוי הוא אמר, הוא מאוד לא אוהב את ההסדר הזה, אבל הילדים חשובים לו, והוא מעדיף את יציבות חייהם על פני נוחותו האישית, וככה הוא מוצא עצמו עימה בכל לילה שני – באותה מיטה. היא כנראה מעדיפה את אי הנוחות שזה גורם לו על פני הסדר שפוי יותר,ככה זה שמאבדים כיוון.
מוסר השכל:
גם אם אתם במלחמת גירושין אל תאבדו את האדם שאתם בפנים. לא חייבים להקשיב לכל עצה, גם אם זה עורך הדין שלכם וגם אם אתם מאוד סומכים עליו. עורכי דין לפעמים נוטים לראות רק את ההליך המשפטי ולא את האדם שהייתם לפניו ושתהיו אחריו, זכרו את אותו אדם שהייתם ואל תוותרו עליו, בדרך כלל זה לא משתלם.
