1. אבא בעל כורחו

בגיל 45 כשהוא חשב שהם מתחילים לראות את התחלת ״המנוחה והנחלה״ להם ציפה כל כך היא הודיעה לו שהיא רוצה להתגרש. בהמשך נודע לו שיש לה מישהו אחר והוא הבין מדוע תחינותיו אליה שתחזור בה מההחלטה נפלו על אוזניים ערלות.

הם התגרשו יפה, ולמרות המשבר האישי הקשה שהוא חווה הוא הסכים לשלם מזונות ביד רחבה, מבטיח לה שלא יחסוך מאום מבניו האהובים.

שבור נפשית הוא התנחם בזרועותיהן של נשים רבות שחשקו בגבר הנאה, החכם והשרמנטי, ואחת אף שרדה עימו 3 שבועות. הוא סיפר שהם הכירו קודם ואפילו היו מיודדים כך שהוא סמך עליה לחלוטין. היא היתה ריבאונד מושלם – כיפית, צחקנית ומשוחררת. והם בילו כמעט כל ערב בברים תל אביביים שותים לשכרה ומסיימים בסקס פרוע ונטול עכבות.

כעבור 3 שבועות היא הודיעה לו שהיא בהריון(!)

הוא התחנן אליה שתעשה הפלה, הסביר שרק התגרש, שמשלם מזונות ל 3 ילדים ושלא מוכן בשום אופן להיות אבא לילד רביעי מקשר בן 3 שבועות. שוב נפלו תחנוניו על אוזניים ערלות.

היא היתה גרושה בלי ילדים בת 37 וההריון הזה בא לה – או תוכנן בקפדנות – בדיוק בזמן. הגיל בתוספת הגנים המשובחים של האבא תרמו לנחישותה, והיא אמנם סירבה בתוקף לסיים את ההריון אבל הבטיחה לו שהיא לא תטריד אותו ולא תדרוש ממנו דבר,״יש לי מספיק כסף לגדל את הילד בעצמי, אתה יכול להירגע״, הבטיחה.

הוא בא להתייעץ איתי כבר בשלב ההריון אבל לא יכול לעשות דבר וסיכמנו לקוות שהיא אכן תעמוד במילתה. הוא היה שבור וסיפר שהתיישבה לו מועקה ענקית על בית החזה שהצטרפה למועקת גירושיו.

השבוע היינו בבית המשפט בדיון בתביעת המזונות שהיא הזדרזה להגיש חודש אחרי שהתינוק נולד…כשבית המשפט חייב אותה להגיש דפי חשבון ראינו שהחשבון שלה בפלוס תמידי ושהיא לא באמת זקוקה לכסף, כנראה שרצתה נקמה.

לעולם לא נוכל כנשים להבין איך זה מרגיש להיות אבא בעל כורחו, לנו זה לא יכול לקרות הסברתי לשופטת שהבהירה שמזונות צריך לשלם גם אם זה ילד רביעי וגם אם מאד התנגדת להריון. כן שכנעתי אותה שאת החלק הארי של הסכום והאחריות צריך להטיל על האמא, שאנסה אותו להיות אבא, בעל כורחו ובניגוד לרצונו, בעשור החמישי של חייו.

מוסר השכל לגברים – בשום גיל ובשום סיטואציה אל תשאירו את האחריות לשאלת ההריון על האשה, גם אם אתם בטוחים שאין סיכוי להריון.

מוסר השכל לנשים – אם החלטת להביא ילד לעולם בניגוד לרצון אביו, קחי אחריות על הילד שהרי את כבר יודעת שקארמה איז א ביץ.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. אבא מהגיהינום

הם התחתנו מאהבה על אף השוני הניכר ביניהם, מאמינים ששאפתנותם ואהבתם ינצחו כל מכשול בדרך.

קצת אחרי החתונה היא ראתה שמשהו לא תקין אבל קיוותה שהכל יסתדר בסוף. כשנולדה הילדה היא הבינה שהיא חייבת להימלט על נפשה. הוא לא עשה לה את החיים קלים ואילץ אותה לחתום על הסכם גירושין שהיה סוג של הסכם כניעה. היא חשבה שהיא קונה שקט והוא חשב שהיא לא נכנעה מספיק.

מיד לאחר שההסכם נחתם ואושר והגט ניתן הוא התחיל למרר את חייה. תחילה באיומים ובאלימות אולם עם הזמן הוא השתכלל ועבר לעשות שימוש בחוק כבנשק.

הוא לא איפשר לה לגדל את הילדה בשקט ולו יום אחד. אוחז בזכויותיו האבהיות, כבנשק אוטומטי, הוא ירה איומי תביעות על כל מי שטיפל בילדה והילך אימים על רופאיה, מוריה ומטפליה, מקשה מאד על החיים ומאלץ אותה לטפל בילדה – שנזקקה לטיפול מיוחד – באמצעות צווים שיפוטיים.

אבל זה לא הספיק לו והוא הבטיח לה תביעה חדשה בכל שנה. הבטיח וקיים. מדי שנה בשנה הוא מצא עילה חדשה לתביעה. דלתות בית המשפט פתוחות לרווחה והוא זכאי לנהל הליכים משפטיים גם אם הוא מפסיד. בפסק הדין האחרון דחו לו את שתי התביעות שהגיש וחייבו אותו לשלם הוצאות משפט גבוהות.

בערעור שהתקיים השבוע המליצו לו לוותר ולחסוך בהוצאות הנוספות הצפויות לו. הוא כמובן סירב מחייך אליה את החיוך הכאילו תמים ומבטיח לה בלחש שתחכה לסיבוב הבא.

אם זה היה תלוי בה היא היתה מוותרת על הכל כדי לקנות שקט ולגדל את הילדה בשלום ובשלווה, אבל היא יודעת שהוא מקיים הבטחות ומממש איומים, והוא כבר הבטיח ששקט הוא לא יתן לה.

מוסר השכל – אם אתם רואים שמשהו לא בסדר כבר בהתחלה תחשבו טוב לפני שאתם מביאים לעולם ילדים, כי הורות, בניגוד לנישואין, אי אפשר להפסיק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. אבא חורג מהגיהינום

הם התגרשו כבר לפני 5 שנים והגיעו להסכם גירושין די מהר, מנהלים מאז הורות מכבדת לשתי הבנות ומותירים מקום איש לרעהו.

היא התחתנה שוב וילדה לילדות אחים תאומים, ומרחוק הם נראו כמשפחה מאושרת. לאט לאט הבנות סיפרו שבעלה מאוד קשוח איתם. תחילה ניסו להסתיר מאביהן מה קורה בבית אבל בסוף נשברו וסיפרו שבעלה מציב להם כללים נוקשים ונותן עונשים על העדר ציות. חודש בלי טלפון לגדולה, שבועיים בלי חברים לקטנה.

הבנתי אותו כשסיפר שהרגיש שבא לו ללכת להכות את הבעל שלה אבל זה לא הסגנון שלו וכמו אדם תרבותי הוא הזמין את גרושתו לקפה ושוחח עימה על המצב. היא אמנם הגנה על בעלה וטענה שהבנות קשות וצריכות שמישהו ישים להן גבולות אבל דוק הדמעות שכיסה את עיניה העיד שגם לה קשה איתו. מאד.

כשהגדולה שלחה לו הודעה בפייסבוק שיבוא לקחת אותה לאחר מריבה במהלכה הוחרם לה הטלפון והיא נשלחה לחשוב בחדרה, הוא לא התאפק והגיע אליהם הביתה.

כשבעלה פתח לו את הדלת הוא החוויר למראהו. במילים ברורות הוא הודיע לו שהוא אוסר עליו להעניש את בנותיו, ושאם ימשיך להענישן הוא יפעל נגדו משפטית, וביקש לקרוא לילדה.

האמא היתה שם שמעה הכל ושתקה כששתי הבנות ביקשו ללכת לאביהן. מאז הן לא חזרו הביתה. האמא לא ביקשה והן לא רצו, היתה הסכמה שבשתיקה שזו טובתן. הן הגיעו לבית האם ושהו איתה ועם התאומים אבל כשבעלה חזר הביתה הן חזרן לאביהן, נמנעות מקשר עין איתו.

אחרי שלושה חודשים הוא הפסיק לשלם לה מזונות. את זה בעלה לא אהב ושלח אותה למלחמה על החזרת הבנות הביתה, תוך שהוא טועה לסבור שהבנות יחזרו ועימן המזונות.

העובדת הסוציאלית שמונתה על ידי בית המשפט שוחחה עם הבנות לבד. איש לא יודע מה הן אמרו לה אבל התוצאה היתה קשה – לא רק שהן לא חזרו לאימן, ניתן נגד בעלה צו הרחקה קבוע מהבנות.

מוסר השכל – בפרק ב לפני שאתם מביאים עוד ילדים לעולם בדקו היטב איך מתנהגים לילדים שלכם.

לקרוא קצת עלינו לחצו כאן http://ruthdayan.co.il/