השבוע המשרד היה כמרקחה והתקיימו הרבה ישיבות סיעור מוחות בעיקר בעניינים שטרם הגיעה העת לספרם…
1. מליון דולר בייבי
הם היו נשואים 10 שנים כשהיא תפסה אותו מנהל רומן והלב שלה נקרע יחד עם שלו. הוא ממש לא התכוון להתגרש בגלל הרומן הצדדי הזה והודיע לה שיעשה כל מה שצריך בשביל לשמור על המשפחה. עד כאן סיפור מוכר. אבל היא לא כמו כולן, היא לא סולחת בקלות. היא חייבת להבטיח שזה לא יקרה שוב ושאם כן הוא ישלם. בסוף ואחרי חודש של תחנונים, חיזורים והרבה דמעות היא מצאה פתרון. מליון דולר. תעביר לי את דירת הירושה שקיבלת – בשווי מליון דולר – היא דרשה – ותחתום איתי על הסכם שהיא רק שלי. הוא היה איש מצליח ולמרות שלא היו לו נכסים רבים, הוא הסכים מיד לדרישה. היא לא הסתפקה בזה . פנתה לעו״ד שערך עבורה הסכם משפטי מורכב אותו הניחה לו בבוקר ליד המיטה אחרי לילה טוב במיוחד. הוא חתם וגם הלך איתה לבית המשפט כדי לאשר את ההסכם וגם הסביר לשופט המופתע שהוא מסכים לכל תנאי ההסכם כי הוא בטוח שהם לעולם לא יפרדו. חלף לו עשור מאז והוא מצא עצמו אצלי במשרד, החליט שלא יכול יותר. היא לא לגמרי סלחה ובמשך עשור טפטפה רעל לעורקיו עד שנסתם לו עורק האהבה והוא הבין שאם הוא נשאר הוא מת מאוטם שריר הלב. תרתי משמע. אמר שהיה במצב נפשי לא טוב כשחתם על ההסכם ושהוא מצטער שעשה את זה כי עכשיו הוא יוצא עם 30% מהרכוש. להפתעתי הוא לא ביקש לבטל את ההסכם ועמד כמו גבר מאחורי הבטחותיו. על טעויות משלמים הוא אמר ואני לא חוזר בי מכלום ולוקח אחריות על הכל. יש טעויות בחיים שעולות מליון דולר.
מוסר השכל : אל תחתמו על הסכם שאתם לא יכולים או מוכנים לעמוד בו, ואם חתמתם – קחו אחריות.
מה דעתכם – יש רומן ששווה מליון$?
2. כוחה של טקטיקה
אחרי 10 שנים שבהם הרגישה בודדה לגמרי בנישואין היא החליטה להתגרש. הוא לא היה דקה עם שלושת הילדים הקטנטנים והיא חשה תסכול מכובד גידולם ומהעובדה שהוא נוכח נפקד בבית. כשהיא הגישה בקשה לישוב סכסוך הוא לקח עו״ד לוחמני שהודיע שהוא לא יוותר לעולם על משמורת משותפת, ושאין סיכוי שהשופטת בבית המשפט לענייני משפחה תפסוק לה מזונות למרות שהוא מרוויח כפול ממנה. במו״מ עשיתי כל מה שאפשר כדי לסיים את התיק, כולל תחנונים. זה לא עזר. הוא הסכים לשלם סכום מזונות זעום שלא היה מאפשר חיים תקינים. ואז ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון שקובע תשלום מזונות בהתאם ליחס ההכנסות. זה הספיק לו והוא הודיע שדורש אפס מזונות, ושאין הסכם. עניין אחד הוא לא לקח בחשבון – שזכות הבחירה לאן להגיש את התביעה שייכת לנו. ואנחנו בחרנו לפנות לבית הדין הרבני, שם אבות עדיין משלמים מזונות, ופסק הדין העליון לא חל. אחרי שהוא עשה לה את המוות בבית ולחש קללות ואיומים לאוזנה בלילות, הוא גם סגר לה את החשבון והיא נזקקה לחסדי זרים. הגשנו בקשה למזונות זמניים. הרבנים לא קבע כלום והודיעו שצריך להמתין לדיון. המתנו. בדיון הודיע עורך הדין לרבנים שהם קיבלו את טענתו והחליטו לא לפסוק מזונות. הם כמעט האמינו לו אבל זה לא עבד. יצאנו מהדיון עם פסק דין שקובע מזונות גבוהים ב 25% מהפשרה אליה התחננו. כעבור חודש הוא הגיש בקשה להפחתת מזונות בטיעון לא רלוונטי כלשהו. כתגובה הוא קיבל פסק דין שלא רק דוחה את בקשתו אלא גם מטיל עליו חובת תשלום מדור בנוסף לסכום שנקבע. מקווה שאולי הפעם הוא יסכים לנהל מו״מ ולגמור סוף סוף את התיק בהסכם גירושין.
מוסר השכל : כשמנהלים מו״מ צריך לקחת בחשבון את כל התרחישים ולנסות לקנות סיכון. מי שמתנהל ביוהרה ומסרב לראות את הצד שכנגד במהלך מו״מ, שלא יתפלא אם בהליך משפטי לא יראו אותו.
מה דעתכם – הגשת תביעת מזונות בבית הדין הרבני היא צעד לגיטימי?
3. לא יכולה שיכאב לי יותר
הם היו משפחה מקסימה כלפי חוץ, אבל בפנים בתוך הבית הוא הקטין אותה עוד ועוד והיא אכלה את עצמה במשך שנים ושתקה עד שזה הגיע. סרטן השד. אחרי אשפוז, ניתוח וטיפולים לא פשוטים היא חזרה הביתה, מוחלשת אך מחלימה. הדבר הראשון שהיא עשתה כשחזרה היה לעזוב את הבית. ככה כמו שהיא שכרה דירה ועברה. כלפי חוץ הוא הפגין צער ועצב על ההחלטה אבל היא ידעה שזו הצגה ושבפנים בלב הוקל לשניהם. לה כי הרגישה שהיא מסירה מצווארה אבן ריחיים, ולו כי היא זו שקיבלה את ההחלטה ואיפשרה לו להשאר במסיכת האיש הטוב והמקסים שננטש על ידי אשתו. כשהיא החליטה להתחיל את ההליך הרשמי היא הביאה מהבית קלסר מסמכים שאף פעם לא טרחה לפתוח. תוך 10 דקות מצאתי חצי מליון דולר שהוברחו טיפין טיפין מחשבונות הבנק שלו. במין יוהרה שאפיינה את התנהלותו הוא לא טרח לטשטש עקבות, בטח לא האמין שהיא אי פעם תבדוק. הכל היה מונח שם כמו שהוא, שחור על גבי דפי בנק. כשבדקנו את התאריכים הסתבר שהוא התחיל עוד שנה לפני שחלתה במקביל להחרפה בדורסנות שלו כלפיה. היא לקחה את זה מאוד קשה. טראומת הבגידה באמון הכאיבה לה פיזית בלב והיא ביקשה לא להיות נוכחת בגישור ובמשא ומתן. אני לא יכולה שיכאב לי יותר היא אמרה. אבל הוא רצה קהל להצגת טוב הלב והנדיבות שלו. סרב לקיים משא ומתן שלא בנוכחותה ולא עזרו הבקשות (והתחנונים) להתנהל מולנו. כשקיבל תביעה שביקשה חלוקה לא שיוויונית של הרכוש שנבעה גם מהפערים העצומים ביניהם וגם מהברחת הכספים, הברחה שקיבלה מקום של כבוד ותיעוד מדוייק בכתב התביעה – התחרט. ביקש לחזור לשולחן הדיונים והסכים לחסוך ממנה את המעמד.
מוסר השכל – choose your battles – התנהלות כוחנית ונוקשה בשלב המו״מ עוד לפני שהבנתם מה רוצים מכם – תיקח אתכם ברכבת אקספרס לבית המשפט.
