1. הטוב הרע והמכוער
הם הכירו בארץ ומיד אחרי החתונה עברו לניו יורק. היא עבדה בשגרירות והוא היה נציג מכירות של חברת ענק. תוך כמה שנים נולדו להן שתי בנות שמילאו את חייהם באושר ובקצב דומה התמלא גם חשבון הבנק שלהם במיליונים רבים, בונוסים שקיבל כהערכה על יכולת המכירה המופלאה שלו ועל היותו נכס אסטרטגי לקונצרן העסיק אותו. ואז משהו השתבש. היא היתה מתוסכלת מהבוס הרשע בעבודה והפכה למרירה ועוקצנית. מריבות החלו לנקד את חייהם כמו טיפות בוץ על מכונית לבנה בגשם ראשון, ונהייה רע. יום אחד היא אמרה שהיא רוצה להתגרש. הם היו חודש לפני נסיעה לארץ לחופשת חג המולד והוא החליט לבדוק אם יש סיבות נוספות לעכירות יחסיהם. הסתבר שאכן היתה סיבה. קראו לה בריאן וכבר חצי שנה שהם מנהלים קשר סודי מבוסס על סקס אסור ושיחות נפש. הוא לא אמר מילה אבל קבע איתי פגישת יעוץ בסקייפ. אמר שהיא לא מפסיקה להשתלח בו ולאיים עליו שבארץ ״תראה לו מה זה״. הסברתי את המצב המשפטי והחלטנו להפגש מיד כשיגיעו. במהלך סופהשבוע הוא עדכן במייל שחלה החמרה רצינית במערכת שהיא קוראת לו גנב ושקרן ומאיימת בהליך משפטי. הוא שותק ונושך את השפתיים ולא אומר מילה. ביום א בבוקר הגשנו בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני. הוא חתם על הכל באמצע הלילה הניו יורקי וכדי שהיא לא תשמע שהוא מדפיס את המסמכים ששלחתי לו פירק את המדפסת והרכיב אותה מחדש במחסן. כשהיא התעוררה לבוקר ניו יורקי קר חיכה לה מייל עם הזמנה מבית הדין הרבני. היא היתה בהלם. לא העלתה על דעתה שהוא מסוגל לפעול נגדה. כשכעסה עליו הושיב אותה וסיפר לה שהוא יודע הכל על בריאן, שציפה ממנה לבחור טוב יותר (הוא תמיד היה ציני) ושהייתה צריכה להכיר אותו מספיק ולדעת שהוא לא מאיים רק מבצע. או במילותיו שלו : when you have to shoot, shoot don’t talk.
מוסר השכל : קחו בחשבון שאם אתם מאיימים בהליך משפטי או בגירושין מישהו יכול לקחת אתכם ברצינות גם אם ממש לא התכוונתם לכך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. המעקב הנכון
הם מנהלים הליך גירושין לא סטנדרטי שכולל הרבה מאוד הליכי ביניים, בקשות, טענות, צווים ודיונים משפטיים לרוב. כמובן שבהליך high conflict כזה מוגשות בדרך כלל תלונות במשטרה, ואיכשהו גם הילדים בוחרים צד, בקיצור בלגן גדול. תחילתו של הבלגן בדרישת האשה להתגרש מהטעם שמרגישה חנוקה בבית. בשלב שטרם התחילו ההליכים הוא התחנן אליה שלא תפרק את המשפחה, ואפילו הציע לה לטוס לניו יורק עם אחותה לשבוע של שופינג שתמיד עשה לה טוב על הנשמה. היא חזרה עם מזוודות מלאות וברק בעיניים והוא חשב שהנה המשבר מאחוריהם. חודש אחרי שהיא חזרה הוא קיבל שיחה מגברת מחו״ל שסיפרה לו שהברק בעיניים לא שייך לו אלא לבעלה – גבר ניו יורקי שרמנטי שאשתו הכירה בטיסה ובילתה עימו כמה לילות בניו יורק. כשהתחילו ההליכים המשפטיים היא ביקשה וקיבלה צו הרחקה מבעלה בטענה שחוששת ממנו ושהוא בולש אחריה ומטריד אותה.. בד בבד היא הגישה תביעה למזונות אשה ודרשה שימשיך לפרנס אותה ברמת החיים שהורגלה לה, יש דין עברי במדינה זוכרים? היא לא התכוונה לוותר על כלום. בשלב זה ידענו מהגברת מניו יורק שבעלה טוען שהוא טס לקפריסין אבל היא בטוחה שהוא יעשה קפיצה קטנה לאהובתו בתל אביב. החוקר הפרטי שהיה מנוע מלעקוב אחריה – נשלח בעקבות החתיך הניו יורקי ונצמד אליו בכל שהותו כאן מצלם תמונות שאינן מותירות מקום לדימיון בדבר מערכת היחסים הלוהטת. בשלב מסויים היא קלטה את הבלש מתעד והזדרזה להגיש בקשה נוספת – צו למניעת הטרדה מאיימת. בדיון השופט נראה כועס, כבר נתתי צו הוא אמר. לא עקבנו אחריה אדוני הבהרתי. חוקרים פרטיים עקבו אחרי מר חתיך נו יורקי ובמקרה היא היתה איתו…לא שיש לנו התנגדות לקשר אדוני, אנחנו אפילו מפרגנים, אבל אני מבקשת למחוק את תביעתה למזונות אשה. כשהתמונות הוגשו היה ברור שמזונות אשה מכוח הדין העברי לא יהיו פה.
מוסר השכל – מי שגר בבית זכוכית מוטב שלא יידה אבנים, כלומר כשאת רוצה להתגרש ובוגדת תחשבי שוב על הגשת תביעת מזונות אשה. אולי עדיף לצאת לעבוד במקום. ועוד משהו – בנסיבות אלו גם לא כדאי לדרוש כתובה…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. מניו יורק למגרש החניה
הוא ד״ר לפיזיקה גרעינית, מרצה כריזמטי ומוערך שלקראת גיל 49 התחיל לדבר בבית על משבר גיל 50, על זה שלא יודע מה הוא רוצה וחושב לשכור דירה ולעזוב. היא היתה שבורה. הוא היה החבר הכי טוב שלה, אביר נעוריה והיא אהבה אותו מאד, ואפילו ריחמה עליו ותמכה בו במשבר שנקלע אליו. באחת משיחותיהם היא זיהתה משהו בעיניו והחליטה לבדוק אם למשבר הנטען יש סיבות נוספות. די בקלות היא איתרה רומן שלו עם סטודנטית יפיפיה בת 28. היא רזתה במיידי 7 קילו והתהלכה כמו צל, שוקלת אם לפוצץ את הידיעה בפניו ולזרז את הפירוד או לא להקל עליו את היציאה מהבית. הוא נסע להרצות בניו יורק ולקח איתו את בתם הבכורה שרק השתחררה מהצבא. כשהוא לא היה כאן התחילו האסימונים לרדת לה, הבינה שזו לא הבגידה הראשונה ושלמרות האהבה היא לא תוכל לחיות את חייה בשקר ובחוסר אמון קשה כל כך. פיתחה כעסים קשים על הדרך שבחר בה ועל כך שגרם לה לרחם עליו במקום על עצמה. בינתיים היא שכרה את שירותי והגשנו בקשה ליישוב סכסוך. הקשר איתו מניו יורק התנהל כרגיל והוא אפילו סיפר לה שחייב מיד עם הנחיתה לקפוץ לקחת משהו מחבר בדרום תל אביב, וביקש שתבוא לקחת את הילדה מנתב״ג. לנתבג היא הגיעה עם חוקר פרטי. בינתיים הסתבר שהוא לקה בקלקול קיבה נוראי ובילה את הטיסה בשירותים. חיוור כולו ירד מהמטוס אך הבהיר שחייב לקפוץ לחבר בדרום תל אביב עוד לפני שראה את הבן החייל שהגיע לשבת מקוצרת. הוא לא העלה על דעתו שהחוקר שנמצא במכונית
לידו מצלם אותו נפגש עם היפיפייה הצעירה במגרש חניה שולף צעיף מניו יורק ובקבוק בושם ותיעד את הבעת התודה שלה, בחניה.
כשהגיע הביתה ועוד לפני שפרק את המזוודה היא כבר הראתה לו תמונות שנשלחו אליה בווטסאפ בזמן אמת וביקשה שלא יפרוק את המזוודה אלא יקח אותה ישר לבית הוריו.
מוסר השכל : שאננות יתר היא רעה חולה. תרתי משמע. כשתופסים אתכם בקלקלתכם הליך הגירושין עלול להיות פחות נעים ממה שחשבתם.
