1. הוליווד בתל אביב

יום שלישי בשעה 23:00 הגיע סמס שראיתי שניה לפני שנעצמו לי העיניים – ״סליחה על השעה רות חייבת אותך דחוף״. לא זיהיתי את המספר אבל כששמעתי את קולה זכרתי אותה מיד. יפיפיה שברירית שמצאה במיילים של בעלה עדויות ברורות וכואבות לחיים כפולים כ״עבד״ במועדוני סאדו. היה לה ברור שהם עומדים להתגרש אבל לא היה לה אומץ להתחיל את ההליך והוא הציף אותה בהודעות סליחה והבטחות לחיי אושר. אבל לא זה היה העניין הלילי הדחוף. בנה בן ה -4 סיפר לה לפני השינה שיש לו סוד גדול שאסור לגלות. כששיכנעה אותו שאין סודות מאמא סיפר לה שאבא לוקח אותו מחר לסבא בפריז, ושב והדגיש שזה סוד גדול. עוד סיפרה שבעלה, בן להורים גרושים בעצמו, נלקח על ידי אביו לצרפת מיד לאחר שאימו תפסה אותו בזרועות הפילגש, ומאז ועד גיל 21 לא חזר אליה. היא שאלה איך אפשר לעצור אותו ואני הרגשתי שאני מתעוררת לפעולה. פתחתי את הלפ טופ והכנתי בקשה בהולה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הילד. בבוקר היא סיפרה ששלח הרבה הודעות אהבה בלילה שקצת המיסו את ליבה, אבל בראש היא הבינה שאסור לקחת סיכון. אחרי עבודת צוות אינטנסיבית שהתחילה כאמור עם הלפ טופ במיטה בלילה ונמשכה במשרד ב 7 בבוקר, כל המסמכים והתצהירים היו מוכנים. השליח יצא לבית המשפט והתבקש להמתין לקבלת הצו שניתן ב – 12 בצהריים ונמסר מיידית במשטרת הגבולות. ב 14:00 היא הגיעה הביתה וגילתה שהארון של הילד ריק ושהוא הוצא מהצהרון לפני שעה. כמו בסרט פעולה הוליוודי היא טסה לנתב"ג לא מפסיקה לבכות כל הדרך ומצאה אותם בדלפקי אל על. הילד שקלט אותה מרחוק רץ לזרועותיה, והאבא לא הצליח להסתכל לה בעיניים. היא מסרה לו את ההחלטה על עיכוב היציאה והבטיחה לו שזו רק ההתחלה.

מוסר השכל – לא להתעלם מתמרורי אזהרה גם אם הם מטושטשים על ידי מילים חלקות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. ילדים גדולים צרות גדולות

הם היו משפחה יפה מבחוץ. 3 ילדים מדהימים שהיו לגאוות הוריהם וקיבלו הכל. אבא תעשיין אמיד ונאה, שהשנים והשיער המאפיר הוסיפו לו קסם. אמא יפיפיה שהשקעה מאסיבית ברפואה אסתטית עזרה לה להיראות צעירה בעשר שנים מגילה האמיתי, שהקדישה את עצמה למשפחה ואף פעם לא עבדה, לא כי היא לא רצתה, פשוט לא היה צורך. כבר שנים שהם לא שוכבים וישנים בחדרים נפרדים, אבל ממשיכים להיפגש כל שבוע עם החבורה הקבועה ולצאת לחו״ל עם כולם, משפחה יפה."זוג הורס" זו היתה התגובה השכיחה על תמונות הזוגיות הנפלאה שהעלתה לפייסבוק בכל הזדמנות. יום בהיר אחד, חודשיים אחרי פטירת אימו שאליה היה קשור מאוד, הוא אמר לה שהחליט לעזוב, שלא טוב לו, שהוא מת מבפנים ושלא יכול יותר לשאת את ההצגה. היא לקחה את זה קשה. מאד קשה. בבת אחת קפצה עליה זקנה והיא הרגישה שעולמה חרב עליה . למרות שהבטיח לה שידאג לה בנדיבות סירבה ללכת לגישור, התחפרה מתחת לשמיכות ולא שיתפה פעולה. אמרה שצריכה זמן, אבל מבחינתו הזמן הלך ואזל. הוא עזב את הבית והילדים פתחו נגדו במלחמת חורמה. הודיעו לו שאם הוא מתגרש ממנה הוא מתגרש גם מהם. נסיונותיו להסביר להם שהגירושין לא קשורים אליהם ושהם הכי חשובים לו בעולם נתקלו בחומה בצורה. אילו היו יודעים שהמתין שנים עד שיגדלו לפני שאזר אומץ לעשות את הצעד, אולי היו מבינים. הוא חשב שהזמן יעשה את שלו, אבל הזמן עשה לא טוב ליחסים והוא לא הוזמן לחתונה של הבת שהיתה כל עולמו. הנתק מהילדים הפך אותו לקשה ומריר. ההבטחות להסכם נדיב התחלפו בכעסים וברצון לנקום וכבר 3 שנים שהם מתכתשים בבית המשפט.

מוסר השכל – אם חשבתם שיהיה לכם יותר קל להתגרש כשהילדים יגדלו, תחשבו שוב. ככל שהילדים קטנים יותר ככה הגירושים פחות קשים להם. ילדים גדולים מרשים לעצמם לפעמים לתפוס צד. אם הם אלטרואיסטים הם עשויים לתפוס את הצד החלש ויחושו צורך להגן עליו, ואם הם אינטרסנטים, אפשר שיתפסו דווקא את הצד החזק משיקולי תועלת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. מדע קבלת ההחלטות

היא חיה בזוגיות רעה וכבר שנתיים רוצה להתגרש. הוא מסרב, אוהב אותה ולא מוכן בשום אופן להתגרש או לשתף פעולה עם הגירושין למרות שיודע שהיא כבר לא שם. בפאטתיות מעלים עין מהרומן שהיא מנהלת כבר שנים. הנוחות שבחיים הכפולים התחלפה אצלה בתחושת מחנק וגועל ורצון לחיות בלי סודות. היא הגיעה כדי להתייעץ איך לגרום לו להסכים להתגרש. הסבירה שהתנגדותו העזה מעלה אצלה ספקות שאולי גירושין הם לא הצעד הנכון, אולי היא לא צריכה לפרק את המשפחה, אולי הוא צודק ויש ביניהם קשר כל כך חזק שזו טעות לפרקו, ובכלל מה זה יעשה לילדים.

פרופסור יוסי יסעור בהרצאתו על קבלת החלטות הציע להפוך החלטה מאקטיבית לפאסיבית במקרים בהם יש קושי לקבל החלטה. כדי לעזור לה להחליט הצעתי שתחשוב איך היתה מרגישה אם לא היתה צריכה לקבל החלטה אקטיבית על גירושין, אלא דווקא הוא היה יוזם זאת. כלומר היתה צריכה להתמודד עם הגירושין באופן שההחלטה היתה מגיעה ממנו. “הייתי מרגישה הקלה״ אמרה באופן חד משמעי, והבינה את התשובה. נניח שההחלטה התקבלה היא אמרה, עכשיו איך גורמים לו לשתף פעולה. זה קל, הסברתי. בקשה לישוב סכסוך + מכתב מנומס שממליץ לו לנהל משא ומתן לקראת הסכם גירושין ידידותי תוך הבהרה שהאפשרות החלופית היא הליך משפטי, יעשו את העבודה מצוין. ביום חמישי השבוע, חודש וחצי אחרי אותה פגישה, הם חתמו על הסכם גירושין.

מוסר השכל – לפעמים כשההחלטה מה לעשות לא ברורה, בדקו איך הייתם מרגישים אם זה היה קורה לכם בלי שהייתם צריכים לעשות דבר. אם התשובה חד משמעית, תפעלו גם אם הפעולה האקטיבית קשה ופחות נעימה. החיים קצרים בכדי לחיות אותם במקום הלא נכון.