שר הטבעות
הם נסעו לשליחות בניו זילנד מטעם החברה שבה הוא עבד ואחרי 3 שנים החליטו להשאר לעוד שנתיים כיועץ עצמאי. בינתיים הוא התאהב באחת הקולגות שלו ועזב את הבית, לא לפני שהוציא צו עיכוב יציאה מניו זילנד לשתי בנותיהם והשאיר אותה כלואה במקום שפעם היה עבורה גן עדן. בינתיים התחילו שם הליכים אזרחיים אבל הוא רצה גט. הוא ניצל את נסיעתה לארץ בראש השנה והוציא נגדה בבית הדין הרבני בתל אביב צו עיכוב יציאה מהארץ ושלח עם פדקס את הגט בדואר. היה בטוח שהריץ מהלך מבריק. עכשיו היא היתה כלואה כאן והילדות כלואות בניו זילנד. כשהגענו לדיון הוא היה משוכנע שהיא תסכים לקבל את הגט בגלל שהיא כלואה כאן עם צו עיכוב ואני ביקשתי לתת ערבות לחזרתה ולקיים דיון בנוכחות שניהם לעניין הכתובה שלה. הדיינים קבעו להם דיון דחוף בבית הדין הרבני – בתל אביב כמובן. הוא לא הגיע מניו זילנד, ולא צפה את מה שעומד להתרחש. בית הדין מחק לו את התביעה וחייב אותו בהוצאות בגין אי התייצבות. הוא חשב שכאן מסתיים הניסיון הלא מוצלח לנהל הליך בשלט רחוק, אבל הוא טעה. היא חזרה לניו זילנד והגישה נגדו בבית הדין הרבני בתל אביב תביעה לגירושין, תשלום כתובה ופיצויים וביקשה לעקל את חלקו בדירתם המשותפת שרק נמכרה לבקשתו. ביקשה וקיבלה. בדיון שהתקיים השבוע הוא השתולל. הגיש בקשה לביטול עיקול עם כל הטיעונים האפשריים כולל הטיעון שאין סמכות לבית הדין הרבני בתל אביב, וכמובן נדחה. כספי הדירה שלו ישארו מעוקלים עד שיגיע לכאן לנהל דיון רציני. הוא התחיל כן?
מוסר השכל – מי שגר בבית זכוכית (או בניו זילנד) מוטב שלא יידה אבנים (או יגיש הליך שהוא לא מוכן לנהל) ובמילים אחרות – בדוק היטב את האסטרטגיה שלך כי לפעמים היא יכולה לפעול נגדך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קרוקודיל קנדי
הם הכירו ונישאו בקנדה ושם נולדו להם שני בנים. הוא ישראלי והיא קנדית שהתגיירה עבורו. אחרי 10 שנים החליטו לעלות ארצה עם שני בניהם. החיים כאן לא עשו טוב למערכת הזוגית והיא רצתה להתגרש, הוא ממש לא רצה לוותר עליה ומצא דרך יצירתית. לקח אותה למגשרת והחתים אותה על הסכם דרקוני תוך שהוא מוודא שהמגשרת תסביר לה שתנאי ההסכם תואמים את החוק כאן ואם הוא יפנה לבית הדין הרבני יקחו לה הכל, גם את הבנים. היא נלחצה וחתמה והם טסו מיד לקנדה לממש שם את ההסכם. שם היא הבינה שההסכם דרקוני ומעביר לידיו את רוב הרכוש בקנדה, רכוש שעבר במשפחתה לאורך שנים ושהוא לא תרם ולו שקל לרכישתו. כשהם חזרו לארץ הוא פנה לרבני וביקש צו עיכוב יציאה מן הארץ יומיים לפני שטסה לביקור בקנדה, וחשב שככה יאלץ אותה לאשר את ההסכם בישראל. זה לא הלך לו ואז הוא החליט שקנדה נוחה יותר לניהול המאבק המשפטי שבסיומו הוא מקווה לקחת ממנה הכל, כי שם אם היא חתמה, היא חתמה. היא הגישה בישראל תביעה לביטול ההסכם ואז התחילו הליכים בקנדה וכאן. בית המשפט הקנדי עבד מהר ובנחישות והחליט להוציא נגדה צו האוסר עליה לנהל כאן בארץ הליך כלשהו, חוץ מבעניין משמורת הבנים. בינתיים הוא גם הסית נגדה את הבנים, והם עברו לחיות אצלו והגיעו אליה מדי פעם זועפים וכועסים. הדבר היחיד שנשאר לה אחרי שהבטיח שיקח הכל אם לא תשאר איתו (וגם קיים), היה האהבה החדשה שמצאה, והתינוקת שנולדה לה בינתיים. הבן הקטן הגיע אליה מדי פעם מלטף ברכות את אחותו התינוקת היפיפייה אבל מסרב להשאר לישון אחרי שמתקשר לאביו ומקבל ממנו הוראות מדוייקות. בדיון בארץ שהתנהל הרבה אחרי הדיון בקנדה, ביקשנו צו שיאכוף את הקשר בין האם לבנים, והוא בכה בדמעות תנין וסיפר שהם לא רוצים, שלא טוב להם אצלה, שהם כועסים שנולדה להם אחות ושבאופן כללי זה לא הוא זה הם. זה לא עזר לו, והשופטת נתנה צו שמחייב אותו להביא אליה את הבנים. ההליך של ביטול ההסכם הושהה עד שבית המשפט הקנדי יאמר את דברו. מחוץ לאולם הוא אמר שאפשר לבטל הכל ולחזור לחיות ביחד. היא הבהירה לו שאי אפשר לקנות אהבה בכסף וחזרה הביתה לאהבה החדשה ולתינוקת שלה, עם קצת הקלה ועם הידיעה הברורה שהדרך לצדק עדיין רחוקה כמו קנדה.
מוסר השכל -לעולם אל תחתמו על הסכם מתוך לחץ ובלי להבין עד הסוף את המשמעויות שעולות ממנו, גם אם המחיר הוא ניהול הליך משפטי. לפעמים זול יותר לנהל הליך משפטי מלחתום על הסכם דרקוני.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל הדרכים מובילות לרומא
הם עלו לארץ מאיטליה לפני 5 שנים יחד עם שלושת ילדיהם ועברו לחיות בדירת גג מדהימה באשדוד. היה ברור שהעסק שלהם צריך להשאר ברומא לכן היא גידלה כאן את הילדים והוא חי על הקו בין רומא לאשדוד. יום אחד היא קיבלה שיחת טלפון מוזרה הקשיבה וסירבה להאמין. בסוף השבוע כשחזר היא סיפרה לו על השיחה והוא הודה. הוא ניהל רומן עם אחת מלקוחותיו, ולא העלה על דעתו שהיא יכולה להרות ושלא תסכים לעשות הפלה. מפה לשם הוא הודה שנולדה לו תינוקת, לטענתו בניגוד לרצונו וללא הסכמתו. ״חשבתי שלי זה לא יקרה״ אמר ברגע של כנות. בינתיים החליטה האם הצעירה לנהל שם הליך משפטי שיקבע את אבהותו ויחייב אותו בתשלום מזונות. הידיעה שבעלה מנהל רומן בחו״ל והיא מגדלת כאן את הילדים שברה אותה לחלוטין. הוא לא ויתר עליה והתחנן שתסלח לו, הסביר שהיה בודד ומעד והבטיח שלעולם לעולם זה לא יקרה שוב, שהוא למד את הלקח. היא היתה מוכנה לסלוח לו עד שהסתבר לה שבאיטליה התינוקת החדשה זכאית לחלקה בירושה בדיוק כמו שלושת ילדיה. כשהבינה שהילדים יפגעו החליטה לצאת למלחמה. הוא התחנן שלא תתגרש ממנו ושימצאו פתרון. הסכים לחסל את העסק ברומא, להעביר את כל הרכוש על שמה ולערוך צוואה, העיקר שתישאר. בסוף היא התרככה והסכימה לנסות. הם חתמו על הסכם שהבטיח לה הכל וחזרו לחיות יחד. במשך שנה שלמה הוא סיפר שמחסל את העסק וזה לוקח זמן. יום אחד היא קיבלה שוב שיחה מוזרה. שכרה חוקר פרטי ברומא והבינה שהוא מנהל שם חיים כפולים עם המאהבת והילדה החדשה. היא הפעילה את ההסכם ודרשה להתגרש. מיד. הוא הבין שהפעם אין טעם להתחנן ונאלץ לקיים את ההסכם שרק לפני שנה חתם עליו כי חשב שזה לא יקרה שוב.
מוסר השכל – אף פעם אל תגידו לי זה לא יקרה
לפעמים נולדים ילדים כתוצאה מרומן. זה בלתי הפיך. גברים קחו את זה בחשבון.
אם אתם יודעים שהבגידה הבאה תוביל לגירושין, קחו בחשבון שתתפסו בכל מקום בעולם. ואז תחליטו אם זה שווה.
לעולם אל תחתמו על הסכם שמחייב אתכם מתוך תקוה שלכם זה לא יקרה.
כנסו להכיר אותנו כאן
