1. פייסבוק
נתניה–
שבת אחר הצהריים הם חזרו מבילוי משפחתי הילדים נרדמו והיא ירדה רגע לאוטו להביא את התיק שנשכח שם. הוא חלף בדרך למטבח ליד פינת העבודה שלה וראה חלון קופץ בפייסבוק. באינסטינקט של רגע התיישב ליד המחשב וראה תכתובת שאינה מותירה מקום לספק. הוציא את האייפון צילם את התכתובת ששברה לו את הלב ואת המשפחה ולמחרת בבוקר היה אצלי ביעוץ.
חולון–
שבת בצהריים הילדים כבר טיפסו על הקירות ובשביל להשתיקם הוא נתן להם לשחק באייפד שלו, ושקע לשינה עמוקה על הספה בסלון לידם. כשהילד הגיע אליה עם האייפד ביד להציג את השיא שהשיג במשחק קפצה הודעת פייסבוק למסך – ״מה קורה ?״ ; השיער הבלונדיני בתמונה הקטנה הדליק לה את כל הנורות ובאינסטינקט של שניה היא לחצה עליה וגילתה תכתובת שלא הותירה מקום לספק, ושברה לה את הלב ואת המשפחה.
למחרת בצהריים היא היתה אצלי ביעוץ.
10 דקות אחרי שסיפרה את הסיפור ונתנה את הפרטים הבנתי שבעלה הוא המאהב של אשתו של הלקוח שהיה בבוקר. אני חוזרת – אשתו של הבעל מהסיפור הראשון, התכתבה עם בעלה של האשה שישבה לפני. לא הם לא מכירים, לא תכננו את זה ויד הגורל הביאה את שניהם אלי למשרד באותו יום….
בעוד שאצלה העניין הסתיים בהסכם לאחר משא ומתן מהיר למדי, אצלו התנהלו הליכים לא פשוטים. הם מצאו אחד את השניה די מהר, וטראומת הבגידה המשותפת היתה הקטליזטור הראשון לרומן ריבאונד סוער, שהפך לזוגיות מדהימה ששרדה זמן רב לאחר שהאקסים הבוגדים נפרדו.
מוסר השכל –
1. אם יש לכם מה להסתיר – תעשו logout
2. לפעמים מה שנראה לכם כאסון שנפל על ראשכם יהפוך למתנה מדהימה, כי כמו שכבר אמרתי לא פעם karma is a bitch
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. האכזבה
למשרדי נכנס אדם בן 40 לבוש בחליפה מוקפדת ומצוייד בתנועות גוף נחושות. הוא הניח על השולחן קלסר מלא חוצצים שכל אחד מהם עמוס ראיות מסוג אחר לרומן שניהלה אשתו עם הבוס שלה. במשך שלושה חודשים הוא תיעד את חייה בקפדנות בדרך לחלוטין לא חוקית ועד שהיה משוכנע שיש בידיו ה כ ל לא הפסיק. הוא היה נחוש להתגרש ולהקדים ולהגיש תביעותיו בבית הדין הרבני. הסברתי לו שבמקרה הספציפי שלו אין יתרון משפטי לבית הדין הרבני. הבגידה לא תשנה מאומה מחלוקת הרכוש ואילו הכתובה ומזונות האשה אינם רלוונטיים כאן. למעשה, בגלל שהמחלוקת בתיק תיסוב על נכסי האשה, מומלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. ראיתי שפניו נאטמו. הוא לא אהב את היעוץ, שילם והלך. חצי שנה אח״כ פגשתי אותו במסדרון בית הדין הרבני בפתח תקוה, מזיע בחליפתו המוקפדת וכמעט דומע. הוא ביקש להחליף עימי כמה מילים וסיפר לי שזה עתה יצאו מהדיון הראשון, שעורך הדין אותו שכר דווקא הסכים איתו שחשוב לרוץ ולהגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני ולכרוך אליה את כל ענייני הרכוש. בדיון הראשון עמדה אשתו, הכחישה במצח נחושה את טענותיו אך אמרה שהיא מוכנה להתגרש ומוותרת על כתובתה. מאותו רגע סירבו דייני בית הדין הרבני לשמוע על עניין הבגידה, דחו מכל וכל את בקשתו להציג את קלסר ראיותיו עליו עמל כל כך, קבעו מועד לגירושין והבהירו לו שכאן זה לא סעודיה (את מאמינה שהם מדברים ככה?! שאל, מאמינה מאמינה הרגעתי) והיא לא תענש כלכלית על בגידתה. עכשיו מה עושים? שאל. אפשר להעביר את התיק לבית המשפט? כנראה שלא, הבהרתי, אבל הכי טוב שתתייעץ עם עורך הדין שלך.
מוסר השכל – לא לכל בגידה יש מחיר משפטי, בדקו היטב את המחיר המשפטי לפני שתשקיעו במעקב או תרוצו לבית הדין הרבני.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. כאב שיניים
כשהוא התחיל ללכת לשירותים עם הפלאפון ולהתכתב מתחת לשמיכה בלילה כשחשב שהיא ישנה היא החליטה לשים עליו מעקב. בלי להכנס לפרטים הטכניים ולרמת החוקיות של העניין היא ידעה בכל דקה איפה הוא ובהמשך גם עם מי. ואז היא התמכרה למעקב. רצתה עוד ראיה ועוד ראיה ולא העיזה להודות אפילו בפני עצמה שהיא מכורה. מכורה לכאב שטמון בצפייה מרחוק בחיים הסודיים של מי שישן לידה בלילה. כשהיא הגיעה אלי הסברתי לה שיש לה מספיק ראיות ואין טעם להמשיך את המעקב. הסברתי שזה כמו להכניס קיסם דוקר לתוך חור בשן. שהיא מכאיבה לעצמה ושזה לא בריא. היא לא רצתה או לא יכלה להפסיק, וממילא לא רצתה להתגרש, או כמו שהגדירה ״רוצה אבל לא מוכנה״. עד כדי כך היא לא היתה מוכנה שחששה אפילו להתעמת איתו על מה שהיא יודעת, מהפחד שהוא ינצל את המשבר ויעזוב אותה. כשהמעקב האובססיבי גילה לה שהוא פנה לייעוץ משפטי היא הבינה שאין מנוס והיא חייבת לפתוח לפניו בהליכים. התביעות הוגשו ויחד איתם צווי עיקול שהוטלו על חשבונות הבנק שלו ומנעו משיכת כספים. בית המשפט הורה על מסירת המסמכים תוך 48 שעות. רגע האמת הגיע, והיא החליטה לביים אותו עד הסוף. השליח חיכה לו מחוץ לבית המלון האהוב עליו, בו שהה עם מאהבתו בשעות אחר הצהריים. מר כהן (שם בדוי) ?שאל החוקר הפרטי, שהציג עצמו כשליח, כשהוא יצא. באינסטינקט של רגע הוא הכחיש. מר כהן אני יודע שזה אתה, ויש לי כאן מכתב עבורך מאשתך. הוא החוויר והתיישב על המדרכה, מחזיק את המעטפה בידיים רועדות. הוא לא חזר הביתה כל הלילה ולמחרת בבוקר הגיע טרוט עיניים. מצטער, מתנצל, מבקש סליחה ומוכן לעשות הכל כדי לא לפרק את המשפחה. היא אמנם הסכימה ואפילו סגרה את התיק ואמרה שהיא משוכנעת שזה יצליח. היא לא ידעה שלא תצליח להפסיק להציק לו בשאלות שגרמו לו להבין עד כמה עמוק היא בעניינים ושהיו כמו חיטוט בשן כואבת, לשניהם. הוא ביקש שישימו את זה בצד ויתרכזו בנסיונות השיקום והיא לא יכלה להפסיק. שוב ושוב הציקה לו בשאלות בדבר התנוחות, התדירות, ההרגשה ועוד ועוד מידע שחוץ מלהכאיב לא תרם לה כלום, אבל כאמור היא התמכרה לכאב. בסוף הוא נשבר והפעם היה זה השליח שלו שחיפש אותה.
מוסר השכל
1. הזהרו והשמרו מלהתמכר למעקב ולחיטוט, זו תופעה נרחבת יותר ממה שחשבתם.
2. הדרך היחידה לשקם קשר לאחר משבר בגידה הוא להניח את הבגידה בצד. לתמיד.
למדריך המלא לבגידות לחצו כאן
לקביעת פגישת יעוץ לחצו כאן
