אחת ההתפתחויות המשפטיות החשובות של השנה האחרונה היא כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. בהתאם להוראות החוק מי שמעוניין להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי חייב להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולהגיע לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או ליד בית הדין הרבני. מטרת החוק היא לעקב את פתיחת הליך הגירושים בבית המשפט או בבית הדין הרבני ולעודד זוגות המבקשים להתגרש להגיע להסכמות מבלי להידרש לנקיטה בהליכי משפט. החוק אינו פותר את בעיית מירוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ההיפך הוא נכון. מי שמגיש בקשת יישוב סכסוך ראשון תהיה לו זכות קדימה בבחירת הערכאה אליה יוגשו התביעות במידה ולא יגיעו הצדדים להסכם בתקופת עיכוב ההליכים. למעשה החוק החדש, שהכוונות מאחוריו היו טובות, הפך את מירוץ הסמכויות לבעייתי עוד יותר: צד שמירוץ הסמכויות עלול להיות בעייתי לו צריך להזדרז ולהגיש בקשה לישוב סכסוך גם אם לא היה עושה זאת בנסיבות אחרות. בקשה לישוב סכסוך מוגשת על טופס ואינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. למעשה מדובר בהליך קל ופשוט אשר יש לו השלכות מרחיקות לכת.
