המקרה של יונתן ואפרת היה לכאורה מקרה פשוט. הם ניהלו הליך גישור במסגרת יחידת הסיוע, לאחר שאפרת עזבה את הבית. כל הפרטים כמעט נסגרו – שני הילדים במשמורת משותפת ובילו חצי מהזמן עם אביהם וחצי עם אימם ששכרה דירה ברחוב הסמוך. לא ישולמו מזונות אך הוצאות הילדים יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים, הדירה תימכר וכל אחד מהצדדים ישאר עם הזכויות הרשומות על שמו. יונתן הרגיש שמסתירים ממנו משהו וביקש לראות את הזכויות שצברה אפרת. או אז נודע לו שהיא קיבלה אופציות ממקום עבודתה, ששווין כעת מעל 2 מליון ש״ח. הוא ביקש את חלקו וכאן פרצה מהומת אלוהים. אפרת הגישה תביעת מזונות, תביעה לפירוק שיתוף בדירה ותביעת משמורת על הילדים. יונתן הגיש תביעה לאיזון משאבים ודרש את חלקו באופציות. במסגרת ההליך המשפטי הוא חוייב לשלם מזונות זמניים, ניתן צו למכירת הדירה בכינוס נכסים, הוזמן תסקיר סעד שהמליץ להותיר את הסדרי המשמורת השיוויוניים על כנם, ונוהל הליך הוכחות בתביעת המזונות. במסגרת ההליך נחשפו הכנסותיה של אפרת הגבוהות בהרבה מאלו של יונתן וכן חשבונות הבנק שלה ולאחר חקירות וסיכומים, ניתן פסק דין לפיו בשל הפערים בהכנסות הצדדים והעובדה שהכנסותיה של אפרת היוו 67% מהכנסות התא המשפחתי לעומת הכנסותיו של יונתן שהיוו רק 33% מהכנסות המשפחה, יונתן לא ישלם מזונות בגין הילדים לאפרת, והם יחלקו ביניהם בחלקים שווים את הוצאות החינוך והבריאות של הקטינים.

מדובר בפסק דין בהחלט לא שגרתי עליו ניתן לקרוא בהרחבה בכתבה שפורסמה אודותיו ב-25.7.16 באתר "גלובס". לקריאת הכתבה ליחצו כאן: האב לא חויב בתשלום מזונות לילדיו – פסק דין תקדימי.